סרטן סוג 1 של רירית הרחם הוא הסרטן הגינקולוגי הנפוץ ביותר במדינות מפותחות שהיארעותו גדלה בשל הזדקנות האוכלוסיה. מטרת המחקר שפורסם ב-BMC Palliative Care היתה לבחון את הבטיחות של הטיפול עם אנסטרזול כטיפול פליאטיבי בסרטן צוואר הרחם בנשים קשישות שלא יכולות לעבור כשירות לעבור טיפול כירורגי סטדרנטי.
עוד בעניין דומה
למחקר גויסו מטופלות עם סרטן רירית רחם היסטולוגי דרגה 1 אשר אינן כשירות לניתוח. המשתתפות טופלו באנסטרזול 1 מ"ג פומי. המשתתפות ענו על שאלון מאומת ושאלון דיווח תוצאים אישי על מנת להעריך את איכות חייהן והיענותן במהלך תקופת המחקר.
8 מטופלות עם גיל חציוני של 85 (בטווח גילאים של 80 עד 88) השתתפו במחקר. כל המשתתפות היו חולות בסרטן רירית הרחם המוגבל לרחם. לא נצפתה התקדמות של המחלה במהלך המחקר. נצפתה תגובה חלקית לטיפול ב-7 מהמטופלות ואילו במטופלת השמינית המחלה הייתה היציבה. המטופלות דיווחו על שיפור בסימפטומים כמו כאב, דימום נרתיקי ואי נוחות ורתיקית. עובי רירית הרחם לאחר 12 חודשים של טיפול פחתה בשיעור של 9.25 ± 4.77. זמן המעקב הממוצע היה 18.25 חודשים. 4 נשים נפטרו בשל סיבות לא אונקולוגית, לא נרשמו מקרי מוות הודות בעקבות סרטן רירית הרחם. הערכת הנתונים הראה הפחתה ניכרת באובדן תיאבון ואינסומניה, בד בבד עם הגברה על סטטוס הבריאות הגלובלי והעייפות.
החוקרים הסיקו מהמחקר שהשימוש באנסטרזול יכול להיות טיפול מתאים לניהול של שלבים ראשוניים של סרטן רירית הרחם בנשים קשישות, שלא מתאימות לטיפול ניתוחי ובעלות היענות וסבילות טובים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה