במחלה ממאירה מתקדמת במקרים רבים יש צורך ברוטציה בין טיפול באופיואידים לכאב כאשר יש להחליף את הטיפול בפנטניל במתן טרנסדרמלי לטיפול באופיואיד אלטרנטיבי. במקרים רבים ההחלפה כרוכה באי ודאות רבה בשל ספיגה משתנה של החומר המופרש מהמדבקה בחולים הנמצאים בשלבי מחלה מתקדמים וסופניים ובנוסף בשל היעדר יחסי החלפה ברורים בין אופיואידים.
עוד בעניין דומה
יצרני הפנטניל הטרנסדרמלי מספקים המלצות על רוטציות בין אופיואידים כאשר המעבר נעשה מטיפול פומי יומי במורפיום (morphine equivalent daily dose MEDD) למתן פנטניל טרנסדרמלי, אך לא ניתנת המלצה בכיוון ההפוך.
במאמר הנוכחי מתואר מקרה של חולה עם סרטן וקכקציה שאושפזה ביחידה לטיפול פליאטיבי במרכז רפואי אקדמי גדול בקנדה. המטופלת, בת 50, עם סרטן שד גרורתי נרחב, פיתחה רעילות אופיואדית תחת טיפול אחזקתי בפנטניל טרנסדרמלי (100 מיקרוגרם כל 72 שעות) והופנתה לעירוי תת עורי של הידרומורפין לשיפור הבקרה על הכאב.
הידרומופון התחיל בקצב של 1 מ"ג לשעה על ידי עירוי רציף על בסיס יחס המרת פנטניל (μg/h) לאופיואידים (מ"ג ליום MEDD) של 1: 2.4. הרעילות מהטיפול בפנטניל פסקה בסופו של דבר רק כאשר בוצעה טיטרציה של הידרומופון כלפי מטה ל-30% מהמינון הראשוני.
מקרה זה מדגיש את הצורך במעקב צמוד אחרי כל החולים שעברו רוטציה או המרה מפנטניל טרנסדרמלי, דבר המחזק את הצורך להפחית את המינון הראשוני של האופיואיד החדש ב-30%-50% מה-MEDD המחושב. זאת במיוחד כאשר עוברים ממינון גבוה של פנטניל או אם יש גורמים העלולים לפגוע בספיגה מהמדבקה כמו גיל, קכקציה וירידה במשקל, או אם מתבצעת רוטציה מסיבות שאינן כאב בלתי מבוקר.
מקור: