תפקיד מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS) בזיהום COVID-19 הוא נושא שהפך להיות שנוי במחלוקת. יש השערות שמעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, בהם מעכבי ACE וחסמי רצפטור לאנגיוטנסין IIי(ARB), הנמצאים בשימוש לטיפול במחלות קרדיווסקולריות, מעלים את הרמות ה-ACE2 הנמצא על פני התאים.
עוד בעניין דומה
ACE2 הוא רצפטור של הגוף המאחסן ל- COVID-19, זיהום שהתגלה בווהאן שבסין בדצמבר 2019. מדצמבר 2019 זיהום זה הופץ בכל העולם והוגדר כפנדמיה עולמית. COVID-19 דומה לנגיף הקורונה המזרח תיכוני הגורם לסינדרום נשימתי (MERS-CoV) שהתפרץ בערב הסעודית בספטמבר 2012. COVID-19 ידוע גם כנגיף קורונה 2 הגורם לסינדרום נשימתי אקוטי (SARS-CoV-2) הדומה ל-SARS-CoV שהתפרץ במחוז גואנגדונג שבדרום סין בשנת 2002 וגרם לאפידמיה בין נובמבר 2002 לבין יולי 2003. גם SARS-CoV וגם COVID-19 משתמשים ב-ACE2 על מנת להיכנס לתאים ולהדביקם.
ACE2 מבוטא בעיקר בלוע, ריאות, לב, וושט, בכליה, בשלפוחית השתן ובמעי. הוא מהווה מרכיב במערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון שתפקידה לשמור על טונוס וסקולרי ועל נפח הדם. הוכח שעיכוב או שפעול של מרכיבים אחרים במערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון יכולים להגביר או לפחית את ביטוי ו/או פעילות של ACE2.
מעבר לכך, מחקרים הראו כי תרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, כמו מעכבי ACE או תרופות ARB, עושות רגולציה לביטוי ו/או פעילות של ACE2 גם במודלים של בעלי חיים. למרות ששינויים אלה הודגמו רק בבעלי חיים, טרם הוכח שנטילת תרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, לטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת ומחלות קרדיווסקולריות אחרות (אוטם לבבי ואי ספיקת לב), גורם לשינויים בביטוי ACE2. כמו כן, אין ראיות קליניות להחמרה של מחלת COVID-19, או עלייה בתחלואה או התמותה במטופלים הנוטלים תרופות הפועלות על מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
יחד עם זאת, קיימות ראיות קליניות המראות כי ביטוי ACE2 עשוי להגן מפני מצוקה נשימתית הנגרמת על ידי מגוון גורמים מזיקים. מאמר סקירה זה מנסה לספק מידע מקיף אודות התפקיד הפוטנציאלי של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בוויסות ACE2. כמו גם לבחון את תפקיד ACE2 במחלת COVID-19. ממצאי המחקר מראים כי ביטוי ACE2 יכול לטווח תוצאים חיוביים ושליליים כתלות בעיתוי הביטוי של ACE2.
מקור:
Burchfield, J., et al. (2020) Preprints: p. 2020030365