אוסטיאופורוזיס 16.07.2019

האם קיימת סכנה מוכחת בנטילת תוסף סידן עם ויטמין D?

לאחרונה התפרסמה ב-Ynet ידיעה על מחקר חדש לפיו קיימת הגברת סיכון לאירוע מוחי בנטילת תוסף סידן עם ויטמין D. אם מדובר בבעיה כששני החומרים נמצאים בכדור אחד, או האם לקיחה של השנים באותו היום מהווה בעיה?

תוספי סידן (צילום: אילוסטרציה)
תוספי סידן (צילום: אילוסטרציה)

מאת פרופ' צופיה איש-שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם.

לאחרונה התפרסמה ב-Ynet ידיעה על מחקר חדש לפיו קיימת הגברת סיכון לאירוע מוחי בנטילת תוסף סידן עם ויטמין D. מאותו רגע הוצפו חברי הועד המנהל של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם בפניות ממטופלים לגבי הצורך המידי בשינוי טיפול, שמכיל תוסף סידן וויטמין D. מבוכת המטופלים הייתה גדולה במיוחד לאור העובדה שבידיעה צוין שנטילת ויטמין D וסידן בנפרד אינה מהווה סיכון ואילו נטילת ויטמין D וסידן ביחד עולה הסיכון לאירוע מוחי. המטופלים תהו האם מדובר בבעיה כששני החומרים נמצאים בכדור אחד, או האם לקיחה של השנים באותו היום מהווה בעיה?

כדי לענות על שאלות אלה קראתי בעיון את המאמר המקורי. להלך מספר תובנות:

  • המחקר אינו מחקר חדש אלא ניתוח סטטיסטי של שורה של ניתוחים קודמים של מצבורי מחקרים ישנים. הדבר מאפשר לבחון נתונים שנאספו על קבוצת משתתפים גדולה, אך כרוך בבעיות דיוק, שגם מחברי המאמר מציינים. הם מדגישים שאיכות הנתונים אינה מיטבית.
  • מטרת המחקר הייתה לבדוק קשר בין צריכת ויטמינים מסוגים שונים למחלות כלי הדם והלב. בין היתר נבדק קשר בין 17 תוספים שונים (ויטמיני A, B, חומצה פולית, ברזל, סלניום, מוטלטיויטמינים ועוד) וגם תוספי סידן, תוספי ויטמין D שימוש בשני התכשירים בו זמנית. כמו כן נבדק באותו מאמר קשר בין שינויים תזונתיים שונים (כגון דיאטה דלת מלח, דיאטה ים תיכונית, דיאטה דלת שומן רווי ועוד) וסיכון לאירועים לבביים.  מסקנת החוקרים שלא נצפתה תועלת גורפת  בצריכת התוספים למניעת מחלות לב.
  • לפי נתוני המחקר שימוש בתזונה דלת מלח, לקיחת אומגה 3 וצריכן חומצה פולית ייתכן ומקטינים במקצת תחלואה שקשורה בכלי דם והלב באוכלוסיה מבוגרת.
  • לא נצפה קשר בין צריכת תוספי סידן או תוספי ויטמין D למחלות לב וכלי דם.
  • ייתכן ונמצא קשר בין צריכת סידן וויטמין D ביחד, כלומר באותו יום, לבין עליה בסיכון אירועים מוחיים, אך ממצא זה לאור סוג הנתונים יכול להוות סיבה לביצוע מחקרים מדויקים יותר בהמשך, לא לשינוי מידי במדיניות הטיפול בחולי אוסטיאופורוזיס. מה גם שלא נמצא מנגנון משכנע, שיכול להסביר תופעה זו.
  • לדברי המחברים נדרשת בחינה מחקרית יסודית של השימוש הנרחב בתוספי תזונה על ידי אוכלוסיה נרחבת, לאור תוצאות מחקר זה.

מה אמורים לעשות כעת  מטופלים שאובחנו עם אוסטיאופורוזיס ונוטלים טיפול למניעת שברים, שכולל סידן וויטמין D?

  • צריכת סידן בכמות השווה לקצובה היומית המומלצת היא חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. ההמלצה היא לצרוך את רוב הסידן מתזונה ורק להשלים את החסר על ידי תוסף. המקור העיקרי של סידן בתזונה הינו מוצרי חלב, טחינה, שקדים ובמידה מועטה ירקות ירוקים. חלק מהציבור חושש לצרוך מוצרי חלב בגלל מבצעי הפחדה למיניהם ולחלק אחר יש אי סבילות ללקטוז (lactose).  לקטוז הינו סוכר שמצוי בחלב, שמתפרק במעי על ידי אנזים לאקטאזה (lactase) שפעילותו יורדת עם העלייה בגיל. כאשר סוכר זה אינו מתפרק ולא נספג במעי, מתפתחת נפיחות של הבטן, גזים, בחילה ושלשולים, שנפסקים לאחר הפסקת צריכת מוצרים שמכילים לקטוז. היום קיימים מצרכים דלי לקטוז שניתן לצרוך שמכילים כמות סידן מספקת. בהיעדר צריכת הקצובה היומית המומלצת של סידן, יוגבר פירוק העצם והסידן יגויס מהעצם כדי לשמור על רמה יציבה וקבועה בדם.
  • גם ויטמין D הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול באוסטיאופורוזיס. הויטמין נוצר בגופינו בהשפעת חשיפה לקרניים אולטראסגוליות בין השעות 10 ל-16. חשיפה לשמש בשעות אלה עלולה להיות כרוכה בסיכונים ונזקים לעור. גם החום בשעות אלה אינו נעים. יכולת היצור של ויטמין D בחשיפה לקרינה יורדת עם העלייה בגיל. לא נצפה יתרון בצריכת כמויות גדולות מדי של ויטמין D באופן קבוע וחסרים נתונים ארוכי טווח על בטיחות של רמות גבוהות בדם של ויטמין D. תחום היעד הטיפולי לפי המלצות של ה- Institute of Medicine משנת 2011 נמוך בהרבה מערכי הנורמה במעבדות בישראל (50-90 נמול/ל; 20-36 נ"ג/מל). המטופלים, שמתבוננים בערכי הנורמה, שואפים להגיע לערך גבוה ככל האפשר מתוך הנחה ש"כל המרבה הרי זה משובח". הצריכה המומלצת הנה צריכה שמונעת חסר ומותאמת אישית למטופל.

לסיכום: אנו נמצאים כעת בעידן של רפואה מותאמת אישית. הטיפול מתוכנן לפי מצבו הבריאותי הייחודי של המטופל. תוסף סידן ניתן למטופלים, שאובחנו עם אוסטיאופורוזיס, להשלמת הקצובה היומית המומלצת של סידן בתזונה ולא מומלץ לקחת אותו במינון מופרז לפי המלצות המשווקים למיניהם, כנ"ל גם לגבי ויטמין D. ההחלטה על תוספים אלה צריכה להתבצע על ידי רופא שיבצע הערכה של צריכת הסידן בתזונה ורמת ויטמין D בדם ויתאים את הטיפול לצרכי המטופל.

נושאים קשורים:  אוסטיאופורוזיס,  סידן,  תוספי תזונה,  ויטמין D
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו