קבוצת חוקרים מ-McGill University שבקנדה ביצעה עבודה שמטרתה להבהיר את המושג של מוכנות למוות עבור משפחת המטופל בדמנציה. ברציונל לעבודתם החוקרים מציינים שקיים צורך לקונספט ברור של מוכנות למוות ברור על מנת לתמוך בהערכה, בקידום וביישום (כלי מדידה) של מוכנות למוות באמצעות התערבויות טיפוליות פליאטיביות כגון תכנון טיפול מראש.
עוד בעניין דומה
השיטה האבולוציונית של Rodgers לניתוח הקונספט נבחרה בגלל האופי הדינמי של מוכנות למוות המושפעת מההקשר, ההגדרה והזמן. נערך חיפוש מקיף בספרות. החוקרים ביצעו ניתוח השוואתי כדי לזהות ולפרש מושגים / מאפיינים רלוונטים והשלכות של מוכנות למוות.
המאפיינים החשובים ביותר כללו: (1) לדעת ולהכיר את הסימפטומים של גסיסה בדמנציה ואיך גוסס נראה; (2) הבנה של רגשות ותגובות צער; (3) גישה ואומדן של התמיכה הדרושה לניהול וטיפול בגסיסה; (4) ניהול והשלמת משימות מראש (5) קבלת העובדה שהאובדן בלתי נמנע וממשמש ובא; (6) שיקוף ההשלכות לבן השמפחה המטפל ומציאת משמעות בתהליך (7) סיום, השלמה וחידוש קשרים ומארג של בן המשפחה המטפל.
המחקר תרם ליצירת הגדרה מלאה של מוכנות למוות בדמנציה. הממצאים מתואמים עם ומרחיבים את המסגרת התיאורטית של Hebert et al בנוגע להיערכות לקראת סוף החיים. השימוש באסטרטגיות המבוססות על התמודדות רגשית, פתרון בעיות עם תמיכה של ספקי שירותי בריאות כדי לקדם תחושת מוכנות למוות (כולל יעילות עצמית ושליטה) ומזעור אי-הוודאות היו ההשלכות המרכזיות של מחקר זה. הפיתוח של כלי הוליסטי למדידה והנחיה למוכנות למוות בחולי דמנציה נמצא בעיצומו.
מקור: