סיום החיים עם פחות התערבויות אגרסיביות (EOL) מתרחש באופן תדיר יותר כאשר אנשי המקצוע בתחום הבריאות דנים עם מטופלים הנמצאים בבתי אבות סיעודיים (NH) או משפחותיהם על העדפותיהם בנוגע לטיפולים החייאה וטיפולים משמרי חיים.

קבוצת מחקר איטלקית מאוניברסיטת טורינו ביצעה סקירה שיטתית מקיפה כדי להעריך את הקשר בין יידוע של מטופלים ומשפחות על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות בנוגע לאופציות השונות לקראת סוף החיים ובין טיפול הבחירה הסופי של המטופלים ומשפחותיהם.

16 מחקרים נכללו בסקירה האיכותנית ו-7 בסקירה הכמותית. נמצא קשר מובהק בין קיום שיחת הסבר של אנשי מקצוע בתחום הבריאות לבין החלטת המשפחה להגביל או לסגת מטיפולי החייאה לקראת סוף החיים (יחס הסיכויים = 2.23, 95% רווח סמך: 1.58-3.14). ההשפעה הכוללת של שיחות בנוגע לסיום החיים עם פחות התערבויות על ההחלטה של המשפחה להגביל או לסגת מטיפולי החייאה נותרה יציבה גם לאחר ניתוח רגישות מחמיר.

במטה-רגרסיה, בני משפחה בעלי השכלה גבוהה יותר הושפעו פחות משיחות EOL עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעת קבלת החלטות לגבי הגבלה או נסיגה של מטיפולים מקיימי חיים. לא זוהתה הטיית פרסום (publication bias) במחקרים בתחום (P = .4483).

סקירה שיטתית זו מראה כי שיחות EOL מקדמות בחירה בטיפול פליאטיבי. שיחות מובנות שמטרתן לבחון את ההעדפות של חולה סופני ומשפחתו בנוגע לטיפול ב-EOL צריכות להיות שגרתיות. מנהלי הטיפול בחולה הסופני הסיעודי צריכים להציע אנשי מקצוע בתחום הבריאות הכשרה שוטפת בשיחות EOL, וטיפול הממוקד בשיתוף המטופל ובני משפחתו בתהליך קבלת ההחלטות ב-EOL צריך להיות מקודם.

מקור:

Gonella, Silvia, Ines Basso, Valerio Dimonte, Barbara Martin, Paola Berchialla, Sara Campagna, and Paola Di Giulio. "Association Between End-of-Life Conversations in Nursing Homes and End-of-Life Care Outcomes: A Systematic Review and Meta-analysis." Journal of the American Medical Directors Association (2018).

נושאים קשורים:  בתי אבות סיעודיים,  רפואה פליאטיבית,  מחלות סופניות,  תקשורת רופאים,  טיפול תומך,  מחקרים